#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של 1) פרשת שקלים 2) פרשת זכור 3) פרשת פרה 4) פרשת החודש?	"1) לזכרון מחצית השקל שהיו מחויבין ליתן ללשכה לקרבן תמיד בכל שנה דבניסן צריכין להקריב מתרומה חדשה ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה 2) לזכור מעשה עמלק וקורין אותה לפני פורים להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה 3) שריפת פרה אדומה במדבר היתה סמוך לניסן כדי להזות בה את ישראל כדי שיהיו טהורים לעשות הפסח בזמנו ולכן קורין פרשה זו להתפלל להקב&quot;ה שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה [ובדין הוא שיקדים החודש לפרה שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה והקדימה שהיא טהרתן של ישראל (ירושלמי מגילה פ&quot;ג ה&quot;ה, רש&quot;י מגילה כ&quot;ט ע&quot;א)] 4) כדי לקדש חודש ניסן אבל העיקר קידוש הוא ע&quot;פ ראייה בעדים בב&quot;ד (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; - ב&#x27;)"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים בהם יוצרות בשחרית ובמוסף?	"יש לכולם יוצרות לשחרית, ובפרשת שקלים והחודש יש יוצרות אף למוסף (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [וצריך טעם למה לא תקנו מוסף בזכור ופרה (א&quot;ר ס&quot;ק י&quot;ד)]"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש תשלומין לציבור שלא קראו הפרשה?	"רע&quot;א הביא מגינת ורדים (או&quot;ח כלל א&#x27; סי&#x27; ל&quot;ו) דאין להם תשלומין, אבל האשל אברהם (בגליון) הביא מבית דוד (סי&#x27; ק&quot;ו) דציבור ששכחו פרשת פרה קוראים אותה בשבת הבאה עם החודש {ואם חל בר&quot;ח צריכים ד&#x27; ספרי תורה}, והשערי אפרים (ש&quot;ח סעי&#x27; צ&quot;ה) פסק כרע&quot;א דאין להם תשלומין (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אמנם הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&#x27;) הביא השערי אפרים וגם הביא הבית דוד, ומשמע דס&quot;ל דפרשת פרה שאני, וכן הביא השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;א) בשם החיד&quot;א דיש חילוק בין פרשת שקלים ופרשת פרה, וביאר דפרשת שקלים צריך להיות קודם ר&quot;ח אדר משא&quot;כ פרה הוא תקנה לטהר עצמו קודם פסח ועדיין יש זמן בהרחבה {אבל למעשה צ&quot;ע דמסתימת המ&quot;ב משמע דאפי&#x27; פרשת פרה אין לה תשלומין, ואפשר דיכול לעשות פשרה לקרות פרה ואח&quot;כ החודש בעליה אחת}"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם שכחו לקרות אחד מד&#x27; פרשיות, מה הדין אם נזכרו 1) אחר ברכת הפטורה 2) באמצע ברכת הפטורה 3) קודם ברכת הפטורה?"	"1) מוציאין עוד ס&quot;ת וקוראין בברכה לפניה ולאחריה ויאמר אח&quot;כ חצי קדיש ויקרא ההפטורה בלא ברכות {דמדינא כבר יצא בהפטורה שקרא}, עי&#x27; בסמוך מה הדין אם נזכרו באמצע היום 2) כיון שכבר אמר שם השם בברכת הפטורה יקרא קצת פסוקים מהפטורת השבוע, ויפסיק בלא ברכה אחרונה אלא יוציא ס&quot;ת ויקרא ממנה הפרשה עם הברכות ואח&quot;כ יאמר קדיש, ואח&quot;כ ימשיך ההפטורה של ד&#x27; פרשיות בלא ברכה ראשונה אלא בסוף יברך הברכות האחרונים 3) יוציא ס&quot;ת אחרת ויאמר קדיש עוד הפעם ואח&quot;כ יקרא ויפטיר כדין (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {ש&quot;מ ביום שיש ג&#x27; ס&quot;ת וטעה ואמר קדיש אחר הראשון צריך לחזור ולומר קדיש אחר השני, וכ&quot;כ הכה&quot;ח (סי&#x27; רפ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;א ענף ג&#x27;)}"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכחו ולא קראו בשחרית האם יכולים לקרות באמצע היום?	"כתב הברכי יוסף (ס&quot;ק ג&#x27;) דלאחר שהתחילו מוסף אינם יכולים לקרות הפרשה ששכחו דלא מצינו חד גברא בקריאת התורה [אלא ימתין עד מנחה ויקראנה שם], אבל כתבו הפוסקים (ציץ אליעזר חט&quot;ז סי&#x27; כ&quot;א, קובץ הלכות פורים פ&quot;א סעי&#x27; י&#x27;) דזהו רק בג&#x27; פרשיות אבל בפרשת זכור אדרבה חיובו על כל יחיד ויחיד ושפיר מצי לברך חד גברא על קריאתה, ודוקא כשיש מנין או רוב מנין של אנשים דעדיין לא שמעו קריאתה"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טעו וקראו המגילה וד&#x27; פרשיות באדר א&#x27;?"	"המגילה לא יצאו וצריכים לחזור ולקרותה, ולענין הפרשיות מב&quot;י (ס&quot;ס תרפ&quot;ח) משמע דא&quot;צ לחזור ולקרות אבל הדרכ&quot;מ (שם ס&quot;ק ז&#x27;) וא&quot;ר כתבו דצריכים לחזור ולקרות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וכן סתם המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ס תרפ&quot;ח) דצריך לחזור ולקרות הפרשיות [ובאמת מבואר בבדק הבית לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ח) דהב&quot;י חזר בו ומודה דצריך לחזור ולקרות הפרשיות]"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעו וקראו פרה בשבת דהפסקה?	יש סוברים דא&quot;צ לחזור ולקרותה עוד הפעם אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ג) העלה דצריך לחזור ולקרותה	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרשת שקלים, 1) מהו הקריאה 2) מהו ההפטורה?	"1) כי תשא עד פרשת כיור (שמות ל&#x27;) 2) פרשת יהוידע הכהן [דמזכיר נדבות לבדק הבית (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], הטור כתב שמתחילין מבן שבע שנים (מלכים ב&#x27; י&quot;ב, א&#x27;) והמחבר כתב שמתחילין מויכרת יהוידע (מלכים ב&#x27; י&quot;א, י&quot;ז) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דקיי&quot;ל בסי&#x27; רפ&quot;ד דההפטורה יהיה כ&quot;א פסוקים אם לא היכי דסליק עניינא, מבן שבע שנים הוי רק י&quot;ז פסוקים ולפיכך הספרדים הוסיפו עוד ד&#x27; פסוקים דהוו ג&quot;כ מענין יהוידע ויואש אבל האשכנזים ס&quot;ל דא&quot;צ להוסיף דפסוקים אלו אינם מעניני השקלים וא&quot;כ הוי כאילו סליק ענינא בי&quot;ז פסוקים אלו]"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחל פרשת שקלים בר&quot;ח?	"קוראים ששה מפרשה השבוע [ובמקום שנוהגין להוסיף מוסיפין (שערי אפרים, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) ס&quot;ל דאין מוסיפין דהרי בס&quot;ת שניה צריך לקרות משבעה קרואים {ולשיטתם אזלי לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ד סעי&#x27; ג&#x27;}], שביעי של ר&quot;ח [ומתחילין מוביום השבת (לבוש, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], ומניחין הס&quot;ת שלישית אצלה ואומרים קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ומפטיר בשל שקלים, והפטורה בשל שקלים [דמשקלים סליקו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ולקח הס&quot;ת של שקלים בשניה?	"אם עדיין לא קראו ממנה יקח ס&quot;ת של ר&quot;ח, אבל אם התחיל לקרות ממנה יקרא ר&quot;ח משלישית ויפטיר השמים כסאי (רע&quot;א בשם נוב&quot;י ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [משא&quot;כ בחנוכה אפי&#x27; בדיעבד מפטירין בשל חנוכה משום פרסומי ניסא וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ד]"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוציא עוד ס&quot;ת בעבור פרשת שקלים אם הוא סמוך לפרשת השבוע?	"מכל הפוסקים משמע דנהגו להוציא ב&#x27; ספרים, וביאר רבבות אפרים (ח&quot;א סי&#x27; תמ&quot;ו) דהוא ענין היכר עבודת היום [ע&quot;ש שהביא שיש נהגו להוציא רק ס&quot;ת אחד]"	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזמנם, מה יעשו אם חל פרשת שקלים בפרשת 1) תצוה 2) כי תשא?	1) קוראים עד פרשת כיור, וחוזרים וקוראים פרשת שקלים 2) לאחר שקראו כל הפרשה חוזרים וקוראים פרשת שקלים (טור)	סימן תרפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרשת זכור, 1) מהו הקריאה 2) מהו ההפטורה?	"1) זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף הפרשה (דברים כ&quot;ה) 2) פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל (שמואל א&#x27; ט&quot;ו, ב&#x27;) [ולפי הלבוש מתחילין מפסוק א&#x27; ויאמר שמואל אל שאול (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) מפני שהיא ראש הפרשה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) {ואין נוהגין כן}] עד גבעת שאול"	סימן תרפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרשת פרה, 1) מהו הקריאה 2) מהו ההפטורה?	"1) זאת חוקת התורה עד תטמא עד הערב (במדבר י&quot;ט) 2) בן אדם בית ישראל (יחזקאל ל&quot;ו, ט&quot;ז) שכתוב בו וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וקוראין עד דברתי ועשיתי, ויש מוסיפין ב&#x27; פסוקים שזהו סוף הענין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;) {וכן נוהגין אשכנזים}"	סימן תרפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרשת החודש, 1) מהו הקריאה 2) מהו ההפטורה?	"1) החודש הזה לכם עד תאכלו מצות (שמות י&quot;ב) 2) בראשון באחד לחודש (יחזקאל מ&quot;ה), וספרדים מתחילין מכה אמר ה&#x27; (שם מ&quot;ה י&quot;ח) וקוראים עד עולת תמיד (שם מ&quot;ו ט&quot;ו) דזהו מענין דר&quot;ח ניסן, ואשכנזים מתחילין מכל העם הארץ (שם מ&quot;ה ט&quot;ז) וקוראים עד איש מאחוזתו (שם מ&quot;ו י&quot;ח) דפסוקים אלו מענין הנשיא לעתיד לבא והם בפרשה אחת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תרפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחל ר&quot;ח ניסן בשבת?	דינו כמו ר&quot;ח אדר שחל בשבת וכמ&quot;ש למעלה בפרשת שקלים	סימן תרפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חל ר&quot;ח אדר באמצע השבוע?	מקדימין פרשת שקלים לשבת לפניו, ומפסיקין בשניה, ופרשת זכור בשבת לפני פורים	סימן תרפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסימן לסדר קביעות ד&#x27; פרשיות?"	"1) זט&quot;ו - אם ר&quot;ח אדר חל בשבת, א&#x27; שקלים, ח&#x27; זכור, ט&quot;ו הפסק, כ&quot;ב פרה, כ&quot;ט החודש&lt;br&gt;2) ב&quot;ו - אם ר&quot;ח אדר חל ביום ב&#x27;, כ&quot;ט שקלים, ו&#x27; הפסק, י&quot;ג זכור, כ&#x27; פרה, כ&quot;ז החודש&lt;br&gt;3) ד&quot;ד - אם ר&quot;ח אדר חל ביום ד&#x27;, כ&quot;ז שקלים, ד&#x27; הפסק, י&quot;א זכור, י&quot;ח פרה, כ&quot;ה החודש&lt;br&gt;4) ובי&quot;ו - אם ר&quot;ח אדר חל ביום ו&#x27;, כ&quot;ה שקלים, ב&#x27; הפסק, ט&#x27; זכור, ט&quot;ז הפסק, כ&quot;ג פרה, א&#x27; החודש"	סימן תרפה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הסימן כשחל ר&quot;ח שבט ביום ד&#x27;?"	"כתב הא&quot;ר (ס&quot;ק ד&#x27;) שיהיה קור ושלג גדול באותו חרוף וסימניך ויג&quot;ש, ר&quot;ת יום ו&#x27; ג&#x27; שבט כי אז הוא כך בדוק ומנוסה והירא דבר ה&#x27; הניס וגו&#x27;, ועי&#x27; בהערות שם דהביא המאורעות של כמה שנים"	סימן תרפה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פרשת 1) זכור 2) פרה, דאורייתא?	"1) כתבו תוס&#x27; (ברכות י&quot;ג ע&quot;א) שהוא מדאורייתא, וכתב המג&quot;א דכן הוא פשטות הגמ&#x27; מגילה (י&quot;ח ע&quot;א) דילפינן ספר מעמלק לאסתר וגם ילפינן זכור בפה ולא בלב, והתרוה&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;ח) הביא מרא&quot;ש (ברכות פ&quot;ז סי&#x27; כ&#x27;) דקריאתה בעשרה דאורייתא ולפיכך צריך ליזהר בה יותר ממקרא מגילה בזמנה [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) אינו יודע מקור דצריך עשרה לקריאת זכור, ובמעשה בר&quot;א ששיחרר עבדו י&quot;ל דרבנן תקנו לקרותה בציבור], והמג&quot;א חולק על התרוה&quot;ד דא&quot;צ לשמוע פרשת זכור דוקא בשבת וא&quot;כ עדיף טפי לילך לביהכ&quot;נ בפורים וישמע קריאת ויבא עמלק ויוצא בזה זכירת עמלק (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) מפקפק על המג&quot;א דהמצוה הוא לזכור מה שעשה לנו עמלק ולספר זה לבנינו ולכך נצטוינו למחות את שמו וכל זה אינו נמצא בקריאת ויבא עמלק, ותי&#x27; הקובץ הלכות (פורים פ&quot;א הע&#x27; ה&#x27;) ע&quot;פ הרמב&quot;ן (פרשת בשלח) על הפסוק כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע דהיינו זכירת מחיית עמלק 2) הב&quot;י גרס בתוס&#x27; ברכות (י&quot;ג ע&quot;א) דאף פרשת פרה דאורייתא וליתא בגרסא בפנינו, והמג&quot;א הביא מכמה אחרונים דפרשת פרה אינו דאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מציע מקור מדכתיב חוקת עולם ב&#x27; פעמים, אחד לומר דנוהג לדורות אפי&#x27; בלא מקדש דהרי מבואר בחגיגה (כ&quot;ה ע&quot;א) ונדה (ו&#x27; ע&quot;ב) דהיה נוהג בזמן האמוראים, ועוד פעם לומר דצריך לקרות הפרשה"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לכוין לצאת ידי חובתם?	"בין במצוה דאורייתא בין במצוה דרבנן צריכים הבעל קורא והשומעים לכוין לצאת ידי חובתם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד - ט&quot;ז) {וממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) משמע דהמצוה הוא לזכור מעשה עמלק כדי לעשות מחיית עמלק}, ולגבי הברכות כתב הקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; ו&#x27;) דפשוט דא&quot;צ כוונה לצאת בברכות, ומ&quot;מ כתב השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ק&quot;ז אות א&#x27;) דיש מקום להוסיף כוונה היות שמברכים על קריאה דאורייתא"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קטן עולה למפטיר בד&#x27; פרשיות?"	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רפ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) דהרמ&quot;א מקיל במקום שיש בעל קורא גדול, ויש מחמירים בפרשת זכור ופרה, ורע&quot;א הביא תשובת פרח שושן דמחמיר בכל ד&#x27; פרשיות"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אינו יכול לשמוע פרשת זכור?	המחבר כתב לילך למקום שיש מנין לפרשת זכור, מיהו כתב הרמ&quot;א אם א&quot;א לילך מ&quot;מ יזהר לקרותה בנגינתה ובטעמה	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים תיבת &quot;זכר&quot;?	"י&quot;א בציר&quot;י וי&quot;א בסגו&quot;ל, ועל כן מהנכון לקרות שניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ולפי האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; אות ל&quot;ב) יחזור על תיבות &quot;את זכר עמלק&quot; אבל נוהגין כשו&quot;ת תשובות והנהגות (ח&quot;ה סי&#x27; רכ&quot;ח אות ד&#x27;) דחוזרים על כל הפסוק"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנה מעוברת?	"המהר&quot;ם שיק (מצוה תר&quot;ה) הביא מחת&quot;ס דזמן שכחה י&quot;ב חודש ולפיכך יכוין לצאת בפרשת כי תצא בשנה לפניו, אכן מנהג העולם להקל דבשנה מעוברת זמן שכחה הוא י&quot;ג חדשים (מועדים וזמנים ח&quot;ב סי&#x27; קס&quot;ו, פסק&quot;ת אות י&quot;ג)"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"החינוך (מצוה תר&quot;ג) כתב שהן פטורות מפני שאינן חייבות במלחמה, והשיג עליו המנ&quot;ח הרי תנן דכלה יוצאה בחופתה אלא נשים חייבות דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא, אבל יש אחרונים שסוברים דהוי מצות עשה שהזמן גרמא [דאינו נוהג בשבת (אב&quot;נ או&quot;ח סי&#x27; תר&quot;ט) או אינו נוהג בלילה (מרחשת ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ב)] והא דתנן יוצאה מחופתה היינו ממילא (רדב&quot;ז הל&#x27; מלכים פ&quot;ז ה&quot;ד, קובץ הלכות פ&quot;א הע&#x27; י&quot;א), והרבה סוברים דנשים מחויבות בפרשת זכור (בנין ציון ח&quot;ב סי&#x27; ח&#x27;, מהרי&quot;ל דיסקין קו&quot;א אות ק&quot;א - ק&quot;ב, מנח&quot;י ח&quot;ט סי&#x27; ס&quot;ח), והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&#x27;) כתב דנשים אינן מחויבות בקריאת פרשת עמלק אלא מחויבות בזכירת מעשה עמלק, וכן נקט השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ה), ולפי&quot;ז יתכן דיכולות לקרוא מתוך החומש. למעשה, הכריע הקובץ הלכות (פ&quot;א סעי&#x27; ט&#x27;) דמסתבר שהן יוצאות בקריאה מחומש אבל נוהגות לשמוע הקריאה מס&quot;ת כשר ולכן טוב להן ללכת לשמוע מס&quot;ת כדי שלא תפרוש מן הציבור, ומ&quot;מ הוא זלזול להוציא ס&quot;ת רק בשביל נשים (קובץ הלכות פ&quot;א סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שלא שמע פרשת זכור האם מותר לו לאכול סעודת שבת?	"פשוט דאינו חובת היום בשבת בדוקא ומותר לאכול קודם ששמע פרשת זכור (קובץ הלכות פ&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין מברכים על מצוה זו?	"1) תי&#x27; הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ט) דאין מברכין על השחתה ואפי&#x27; על השחתה דאומות העולם כדחזינן דמעשה ידי טבועים בים ואתם אומרים שירה {ויש לעורר דאמרינן (מגילה י&quot;ד ע&quot;א) דקרייתא זהו הלילא, ושפיר אמרינן הלל על מפלתן של עמלק, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ת&quot;צ סעי&#x27; ד&#x27;}&lt;br&gt;2) יש עוד תירוץ משו&quot;ת להורות נתן (ח&quot;ה סי&#x27; מ&quot;ז) דהריטב&quot;א (פסחים ז&#x27;) כתב דמברכין כדי להתעורר לעשותה לשם מצוה וממילא אם מבואר מגוף המצוה דיש מצוה לעשותה לא תקנו ברכה, ולפיכך לא תקנו ברכה על מצות ק&quot;ש דכתיב ודברת בם, וה&quot;נ במצות זכירת עמלק, משא&quot;כ בהלל אינו ניכר מתוך הלל דיש מצוה לקרא הלל, וכן במגילת אסתר אינו מוכח מפשטות הכתובים שיש חיוב לקרות המגילה"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בד&#x27; פרשיות, מה הדין לגבי 1) הזכרת נשמות 2) צדקתך צדק 3) אב הרחמים?"	"1) אין מזכירין (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) 2) אומרים (דרכ&quot;מ שם, מ&quot;ב שם) [אבל כשחל פורים במוצאי שבת אין אומרים (מ&quot;ב סי&#x27; תרפ&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;)] 3) הא&quot;ר הביא מהגהות מיימוניות שאומרים אב הרחמים, והדרכ&quot;מ (שם) ובאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) הביאו ממהרי&quot;ל שאין אומרים אותה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דאין לאומרה {ולכו&quot;ע בשקלים והחודש אין אומרים אותה משום שבת מברכים או שבת ר&quot;ח}"	סימן תרפה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נוהגין בשובבי&quot;ם?	"המג&quot;א הביא שיש נוהגין להתענות ביום ה&#x27; דשובבי&quot;ם ת&quot;ת בשנה מעוברת, ויש אומרים אף ויקהל פקודי ואומרים שומר ישראל וכו&#x27;, והפמ&quot;ג (א&quot;א) הביא שיש נוהגין להתענות שובבי&quot;ם בשנה פשוטה, וביאר הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) ע&quot;פ האריז&quot;ל דימים אלו מסוגלים לתקן עון קרי יותר משאר ימות השנה ולפיכך מתחילין בפרשת שמות שאז התחיל השעבוד ונגמר בפרשת כי תקנה עבד עברי. ואם אירע סעודת מצוה ביום ה&#x27;, הפמ&quot;ג מסתפק בדבר אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד להשלימה ביום ה&#x27; דפרשה שלאחריה"	סימן תרפה סעיף ז		
